מאת קתי ג’ונס
יותר משלושה רבעים מ 99-העיתונאים ועובדי התקשורת שנהרגו ברחבי העולם בשנת 2023 מתו במלחמת ישראל-עזה, רובם פלסטינים שנהרגו בהתקפות ישראליות על עזה. הסכסוך גבה את חייהם של יותר עיתונאים בשלושה חודשים מאשר אי פעם נהרגו במדינה אחת במשך שנה שלמה.
חקירת הנסיבות של מקרי מוות אלה הקשורים במלחמה – שכללו גם שלושה עיתונאים לבנונים ושני ישראלים– הייתה מאתגרת במיוחד, לא רק בגלל מספר ההרוגים הרב בזמן קצר, אלא גם בגלל מותם של אחרים שיכלו לספק מידע. משפחות רבות של עיתונאים הרוגים מתו יחד איתם בעזה ועמיתיהם מתו או נמלטו. הצבא הישראלי מכחיש בתוקף כי הוא מחסל עיתונאים באופן ממוקד ומספק מידע מועט בלבד גם כאשר הוא מכיר בהרג שלהם. ייתכן שמידע קריטי על חייהם ועבודתם אבד לנצח. (ראה עוד על המתודולוגיה שלנו לתיעוד מקרי מוות של עיתונאים כאן וכאן.)
המספר העולמי הכולל של2023 – הגבוה ביותר מאז 2015ועלייה של כמעט 44% בנתונים לעומת 2022 -כולל מספר שיא של הרג עיתונאים – 78 – שהמחקר של CPJ (הוועד להגנה על עיתונאים) קבע כי מותם קשור לעבודתם. שמונה נוספים עדיין בחקירה. בנוסף, 13 עובדי תקשורת נהרגו בשנה שעברה.
אם מנכים את מקרי המוות בעזה, ישראל ולבנון, מספר ההרוגים ירד בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2022, כאשר CPJ תיעד בסך הכל 69 מקרי מוות, 43 מהם היו קשורים לעבודה. מלבד מקרי המוות במלחמת ישראל-עזה,22 עיתונאים ועובדי תקשורת נהרגו ברחבי העולם בשנת 2023. המחקר של CPJ אישר ש-13 מאותם מקרי מוות היו קשורים לעבודה; נסיבות סביב מקרי המוות הנותרים עדיין נחקרות. ב 18-המדינות האחרות שבהן נהרגו עיתונאים ב-2023, CPJ תיעד אחד עד שני מקרי מוות בכל אחת.
עם זאת, המספר היורד אינו מעיד על כך שהעיתונות הפכה בטוחה יותר בחלקים אחרים של העולם. ואכן, המחקר של CPJ לשנת 2023 בעניין כליאת עיתונאים– אינדיקטור מרכזי נוסף לתנאי העבודה של עיתונאים ולחופש העיתונות- מראה שהוא נותר קרוב לשיא שנקבע ב-2022.
בחירות מפלגות, אוטוריטריזם גובר, סכסוכים מתמשכים ורשתות פשע מאורגן חזקות ומתרחבות, יוצרים תנאים שממשיכים להעמיד עיתונאים בסכנה. במדינות מסוימות, האיומים הללו התקבעו, והביאו להרג של לפחות עיתונאי אחד בשנה במשך עשרות שנים.
חיסול ממוקד של עיתונאים כנקמה ישירה על עבודתם, ש-CPJ מסווג כרצח, נמשך גם בשנת 2023, כאשר CPJ תיעד רצח עיתונאים בתשע מדינות ברחבי העולם.
במקסיקו, שם שחיתות ופשע מאורגן מקשים מאז ומתמיד לקבוע אם הרג של עיתונאי היה קשור לעבודתו, המספר הכולל של מקרי מוות ירד משיא של13 בשנת2022 לשניים בשנת.2023 עם זאת, עיתונאים המשיכו להתמודד עם התקפות, הטרדות, איומים וחטיפה. דו”ח משותף לאמנסטי אינטרנשיונל מקסיקו ול-CPJ, שעומד להתפרסם בקרוב, מצא כי מקסיקו “נשארה אחת המדינות הקטלניות ביותר בעולם עבור עיתונאים״.
הירידה במספר העיתונאים שנהרגו באוקראינה בזמן המלחמה, מ-13 מקרי מוות הקשורים לעבודה ב-2022 לשניים ב-2023, עשויה לנבוע ממספר גורמים: שיפור ההכשרה והמודעות לבטיחות, הנהגת כללי הסמכת עיתונאים מחמירים יותר של הרשויות האוקראיניות לעבודה בחזית, והתייצבות של אזורי הלחימה. אף על פי כן, עיתונאים באוקראינה נותרו בסיכון גדול ובתחילת 2024 כבר נרשמו התקפות טילים שפצעו עיתונאים והתקפות שעלולות להיות ממוקדות.
בעוד שמקרי ההרג באזורים מחוץ למזרח התיכון ירדו ברובם, שיעורם באפריקה שמדרום לסהרה נשאר יציב, עם שישה עיתונאים שנהרגו בשנה מאז .2021 נכללים בהם מקרי מוות הנחשבים כקשורים לעבודה והן הרג שעדיין נחקר.
כיצד יושמה המתודולוגיה של CPJ במלחמת ישראל-עזה
שינויים בסיווג
חוקרי CPJ מקפידים להצליב מידע משני מקורות לפחות, על כל נפגע המופיע במסד הנתונים שלנו. הצעד הראשון הוא לקבוע שהקורבן ענה על ההגדרה שלנו לעיתונאי – מישהו שסיקר חדשות או הגיב על ענייני ציבור בכל מדיה – על ידי סקירת דוגמאות של עבודתו/ה הקודמת. הצעד הבא שלנו הוא לחקור אם מותו של העיתונאי היה קשור לעבודתו, באמצעות שיחה עם כמה שיותר עמיתים, בני משפחה, מנהלים שלו וחברים, כדי לאמת את הרקע וההשתייכות של הנרצחים ואת המניעים שכנראה גרמו למותם. קביעת הנסיבות הללו עשויה להימשך חודשים או שנים – במיוחד באזורי מלחמה – ואנו מעדכנים באופן שוטף את מסד הנתונים שלנו כאשר מתקבל מידע חדש. מאז שהתחלנו לתעד קורבנות עיתונאים בתחילת מלחמת ישראל-עזה, ביצענו את השינויים הבאים במימצאים הראשוניים במסד הנתונים שלנו:
- עיתונאים הוסרו מרשימת הנפגעים
CJP הסיר שני פלסטינים מרשימת הנפגעים הקשורים לעבודה: אחד שדווח כמת אך מאוחר יותר נמצא בחיים, ואחר שמשפחתו הבהירה מאוחר יותר שהוא לא עיתונאי או עובד בתקשורת. הסרנו גם את שמותיהם של שני עיתונאים ישראלים שהיו בין אלה שנהרגו כשחמאס תקף פסטיבל מוזיקה בישראל ב7-באוקטובר, לאחר שערוצי המדיה שלהם אמרו ל CPJ-שלא הוטל עליהם לדווח על הפסטיבל. (מסד הנתונים העולמי של CPJ בדבר עיתונאים שנהרגו כולל רק את אלו שנהרגו בקשר לעבודתם או כאשר עדיין יש ספק כי מותם היה קשור לעבודה.)
- סיכולים ממוקדים
כאשר CPJ וארגונים אחרים חוקרים את סיבת המוות של עיתונאים, הם עשויים לקבוע שאותם עיתונאים חוסלו בשל עבודתם. CPJ סיווג כרצח את הריגתו של צלם הווידאו של רויטרס, עיסאם עבדאללה, בשנת 2023, והוא חוקר ראיות המצביעות על כך שצה”ל תקף כתריסר אחרים.
נקודות חשובות מהמחקר של CPJ על הרג עיתונאים בשנת2023
הפיכת עיתונאים למטרה היא דאגה גוברת
סיכול ממוקד של עיתונאים, ש-CPJ מסווג כרצח, כנקמה ישירה על עבודתם, נמשך ב-2023 עם מקרים שתועדו בתשע מדינות.
כמעט כל העיתונאים שנהרגו במלחמת ישראל-עזה היו פלסטינים, ו CPJ-חושש כי זו פגיעה מכוונת באנשי תקשורת על ידי הצבא הישראלי. כלול בהם המקרה של עיסאם עבדאללה, עיתונאי חזותי לבנוני שעבד ברויטרס. תחקירים עצמאיים של ארגוני חדשות בינלאומיים וארגוני זכויות אדם מצאו ראיות המצביעות על כך שכוחות ישראליים תקפו קבוצת כתבים – הרגו את עבדאללה ופצעו שישה אחרים- בדרום לבנון ב-13 באוקטובר. העיתונאים, כולם לבושים בסמני זיהוי לעיתונאים, סיקרו חילופי אש בגבול בין צה״ל לבין חמושים תומכי חמאס מהחיזבאללה בלבנון, בימים שלאחר תגובת ישראל על הפלישה הקטלנית של חמאס ב-7 באוקטובר, על ידי התקפות תגמול הרסניות על עזה. מהתחקירים עולה כי קבוצתו של עבדאללה דיווחה ממקום בו לא התנהלו קרבות, כאשר נפגעה משני פגזים ישראליים.
בינואר 2024 נהרגו העיתונאים חמזה א-דחדוח ומוסטפא ת’וראיה, במה שישראל אישרה כסיכול ממוקד של מכונית שבה נסעו. היא האשימה את א-דחדוח, שעבד עבור אל-ג’זירה, ואת הפרילנסר ת’וראיה בהיותם חברים בקבוצות טרור – אישום שהוכחש בתוקף על ידי אל-ג’זירה ומשפחתם ועמיתיהם של העיתונאים. בדו”ח ׳דפוס קטלני׳ של CPJ ממאי 2023, מציין CPJ מספר מקרים שבהם עיתונאים שנהרגו על ידי כוחות ישראליים הואשמו כטרוריסטים אבל ראיות מהימנות לכך לא הוצגו מעולם.
CPJיחד עם ארגונים נוספים, בודקים כעת אם תריסר עיתונאים אחרים – ובמקרים מסוימים גם בני משפחותיהם-שנהרגו במלחמת ישראל-עזה, היו יעדים של הצבא הישראלי. מקרים אלו כוללים את צלם אל-ג’זירה, סאמר אבו דקה, שדימם למוות לאחר שהרשויות הישראליות חסמו את המאמצים לפנותו. החקירה של מקרי רצח אלה מתרחשת על רקע דו”ח ׳הדפוס הקטלני׳, שמצא כי חיילי צה״ל הרגו לפחות 20 עיתונאים במהלך 22 השנים האחרונות וכי איש מעולם לא הואשם או נתן את הדין על מותם.
הפיכת עיתונאים למטרה נותרה קבועה במדינות כמו הפיליפינים, מקסיקו וסומליה, שבהן תמיד היה שיעור גבוה של רצח עיתונאים. מ 1992-עד 2023, 94 מתוך 96 העיתונאים שנהרגו בשל עבודתם בפיליפינים נרצחו 61 ;מתוך 64 מקרי הרג הקשורים לעבודה במקסיקו היו מעשי רצח, וכך גם 48מתוך73 בסומליה. יש לציין כי מקרי המוות של עיתונאים במדינות אלו התרחשו בשיעור עקבי: לפחות עיתונאי אחד בשנה נהרג במשך קרוב לשני עשורים או יותר.
בפיליפינים, עיתונאי רדיו פגיעים במיוחד מכיוון שהרדיו נותר פלטפורמה משפיעה. קרסנסיאנו ׳כריס׳ בונדוקין, עיתונאי רדיו שמסקר פוליטיקה מקומית, נורה לפחות חמש פעמים על ידי שני תוקפים רכובים על אופנוע כשפתח את החנות שבבעלותו.
בסומליה, מספר העיתונאים ההרוגים נמוך מהשיאים שמצא CPJ בין 2009 ל,2013- אך שיעור הפטור מעונש נותר גבוה ונראה כי המאמצים הממשלתיים להביא את רוצחי העיתונאים לדין אינם חורגים מעבר לרטוריקה. בקמרון, מדינה נוספת באפריקה, מקרי המוות רשמו עלייה בשנת ,2023 כאשר לפחות שני עיתונאים, מרטינז זוגו וז’אן ז’אק אולה בבה, נרצחו בעיצומו של קרב ירושה על כוח ומשאבי מדינה בין פלגים של ממשלתו החולה של הנשיא פול בייה.
נתון מבשר רעות עומד בבסיס הרג עיתונאים במקסיקו, שדורגה בעקביות כאחת המדינות הקטלניות בעולם לכתבים. בעוד שרק שני מקרי הרג עם מניעים לא מאומתים תועדו בשנת 2023 במדינה, יש בה את מספר העיתונאים הנעדרים הגבוה ביותר בעולם, כאשר 16 עדיין לא נמצאו – רבים לאחר עשור או יותר.
בדרך כלל אין לצפות לצדק עבור עיתונאים שהיו קורבנות של חיסולים ממוקדים. דוח מדד החסינות של CPJ לשנת2023 מצא שמתוך כמעט 1,000 מקרי הרצח שCPJ- תיעד מאז שהחל ב-1992 לאסוף נתונים, 757 -שהם יותר מ-79% – איש לא הועמד עליהם לדין.
תיעוד מקרי מוות ב 2023-היה מאתגר במיוחד
CPJ חוקר באופן עצמאי כל מוות של עיתונאי כדי לקבוע אם הוא נהרג בהקשר של עבודתו. במהלך הרגיל של החקירה, החוקרים מראיינים בני משפחה, חברים, עמיתים ורשויות כדי ללמוד כמה שיותר על עבודתו של העיתונאי ונסיבות כל הרג. כפי שצוין לעיל, הדבר היה מאתגר במיוחד בהתחשב במספר ההרוגים הגבוה בתקופה כה קצרה בעזה והיעדר גישה עצמאית לשטח.
מעבר למלחמת ישראל-עזה, גורמים אחרים הפריעו למאמצים של CPJ להגיע לסיפור המלא סביב מותם של עיתונאים בשנת 2023. בין השמונה ש- CPJלא הצליח לברר אם נהרגו בקשר לעבודתם, חוסר מידע מהמשטרה ופקידי ממשל, שמונע לעיתים על ידי לחץ מצד גורמים מושחתים ופושעים, מותיר את מקרי המוות הללו אפופי מסתורין. מקרי מוות אלה כוללים את:
- נלסון מאטוס פניה, שניצל מניסיון התנקשות קודם ונורה למוות במגרש חניה באקפולקו, מקסיקו.
- חואן חומלון, שנהרג במהלך שידור חי בתחנת ה רדיו הביתית שלו בפיליפינים.
- עבדיפתח מועלים נור )קייס( שנהרג בפיגוע התאבדות במסעדה במוגדישו, בירת סומליה.
גם אם נראה שעיתונאי נהרג בשל עבודתו, ייתכן שיהיה קשה להשיג פרטים על המקרה שלו. כמעט כל אלה שסווגו כנרצחים בקשר לעבודתם 77- מתוך 78 בשנת 2023 -היו עיתונאים מקומיים, שלעתים קרובות סיקרו פשע, סכסוכים ושחיתות בקהילותיהם. לכן מותם כמעט ולא מושך תשומת לב בינלאומית ולחץ על משפחותיהם ועמיתיהם לשתוק יכול לעצור את החיפוש אחר צדק. מכיוון שבעלי הכוח- בין אם בממשלה או בארגוני פשיעה -מבקשים לעתים קרובות לקבור את החקירות הללו, המקרים של עיתונאים רבים שנהרגו לפני שנים נותרים לא פתורים.
אין בטיחות במספרים נמוכים יותר
המחקר של CPJ הראה שעדיין מסוכן לעיתונאים, אפילו במדינות שבהן מספר ההרוגים ירד ב-2023.
מקסיקו מספקת דוגמה חשובה לירידה במספר העיתונאים הנרצחים, בעוד התנאים נשארים מסוכנים באותה מידה. למרות שמספרי ההרג במקסיקו ירדו משמעותית, מ 13-בשנת 2022 לשניים בשנת 2023 (כולל מקרי מוות הקשורים לעבודה ואלה שבהם המניע עדיין נחקר), אין בה מדיניות ממשלתית חדשה או שינויים חברתיים כדי להסביר ירידה, לכן ייתכן שמדובר בחריג סטטיסטי. (בעוד כמה עיתונאים אחרים נהרגו במקסיקו בשנת 2023, CPJ לא כלל אותם במסד הנתונים שלו לאחר שמצא שמותם לא קשור למקצוע שלהם).
מה שברור לגבי מקסיקו הוא שב 2023-היו מספר רב של תקיפות שלא הסתיימו בהרג, במספרים דומים לשנים קודמות, וייתכן שהכוונה בחלק מהמקרים הייתה להרוג. עיתונאים המשיכו להתמודד עם הטרדות ואיומים מצד חבורות פשע מאורגן ופקידי ציבור, עם פטור מערכתי מעונש, שאפשר התקפות אלו. גורמים ממשלתיים במקסיקו מרגלים אחרי כתבים ומגני זכויות אדם, מה שאלץ מספר לא מבוטל של עיתונאים לעזוב את בתיהם ולנטוש את מקצועם, עקב אלימות.
גם בהאיטי נרשמה ירידה בהרג עיתונאים בשנת ,2023 אך המדינה נותרה לא יציבה ומוכת אלימות, עם עלייה בהתקפות פיזיות מצד שוטרים וכנופיות בשנתיים האחרונות, ועם סבירות גבוהה לפשעים שבוצעו נגד עיתונאים שאף אחד לא ייענש עליהם.
ניתן לצפות שהאיומים על עיתונאים יימשכו ב 2024-ככל שהעימותים נמשכים, הפטור המערכתי מעונש נותר על כנו ומספר שיא של בחירות בעלות סיכון גבוה מתקיימות ברחבי העולם.
מֵתוֹדוֹלוֹגִיָה
מסד הנתונים של CPJ של עיתונאים שנהרגו מחולק לשתי קטגוריות עיקריות: ׳אומת׳ ו׳לא מאומת׳. מקרי מוות מסווגים כ׳מאומתים׳ כאשר הראיות מצביעות על כך שעיתונאי נהרג בקשר לעבודתו, ו׳לא מאומת׳ כאשר אין מספיק מידע כדי לקבוע את המניע להרג.
מאז המתקפה הנרחבת של רוסיה על אוקראינה בפברואר 2022, CPJ תיעד את כל העיתונאים באזור המלחמה- שאנו מסוגלים לאמת את מותם ואת תעודות העיתונאי שלהם -כ׳מאומתים׳ שנהרגו במסגרת עבודתם, בין אם הם היו בבית או בשטח – הנחה המבוססת על העובדה שההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם לעבוד מכל מקום – אלא אם כן ניתן להוכיח אחרת באופן סופי.
מקרי מוות מאושרים מתחלקים לשלוש תת-קטגוריות: חיסולים ממוקדים כנקמה על עבודתם העיתונאית; מקרי מוות באזורי קרבות או בחילופי אש; מוות במהלך משימות מסוכנות. CPJ גם מתעד את ההרג של עובדי תמיכה בתקשורת, כגון מתרגמים, נהגים ומאבטחים.
CPJ ממשיך לחקור מקרי רצח לא מאומתים במידת האפשר, ומשנה סיווגים כאשר מידע חדש מתגלה. (קרא עוד על האופן שבו אנו אוספים ומסווגים את הנתונים שלנו)
המחקר והתיעוד של CPJ מתייחסים לכל העיתונאים, המוגדרים כאנשים המעורבים בפעילות של איסוף חדשות. הגדרה זו מכסה את אלה העובדים עבור מגוון רחב של ערוצי חדשות במימון ציבורי ופרטי, כמו גם פרילנסרים. CPJ אינו תומך בעיתונאים המעורבים בהפרת החוק. במקרים שתיעדנו ממקורות רבים, לא מצאנו עד היום ראיות לכך שעיתונאי כלשהו היה מעורב בפעילות לוחמנית.