על הקהילה הבינלאומית לקדם דין וחשבון על הפגיעה בעיתונאים פלסטינים שהוחזקו במעצר ישראלי.
עמאן, 19 בפברואר 2026 – עיתונאים פלסטינים מתארים התעללות, מכות והרעבה שיטתית בבתי הכלא בישראל, כך עולה מדו”ח חדש שפורסם על ידי הוועדה להגנת עיתונאים (CPJ).
הדו”ח “חזרנו מגיהנום”: עיתונאים פלסטינים מתארים על עינויים בבתי כלא בישראל”, מתעד טענות על התעללות שיטתית בעיתונאים פלסטינים על ידי שוביהם הישראלים בזמן שהיו במעצר ישראלי בין אוקטובר 2023 לינואר 2026. מתוך 59 העיתונאים ששוחררו על ידי ישראל בתקופה זו שראיינו על ידי CPJ, כולם למעט אחד דיווחו כי היו נתונים למה שתיארו כעינויים, התעללות או צורות אחרות של אלימות בזמן שהיו במעצר ישראלי. CPJ גם בחנה ראיות תומכות שסופקו על ידי העצורים, כולל תצלומים, דוחות רפואיים ומסמכים משפטיים.
“בדיווח של Committee to Protect Journalists עולה דפוס ברור באופן שבו טופלו עיתונאים פלסטינים במעצר ישראלי״, אמרה מנכ״לית הארגון, ג’ודי גינסברג. “ההיקף והעקביות של העדויות הללו מצביעים על משהו הרבה מעבר להתעללות בלתי הולמת מבודדת. כאשר עשרות עיתונאים מתארים באופן עצמאי התעללות פיזית ונפשית, על הקהילה הבינלאומית לפעול. המשפט ההומניטרי קובע סטנדרטים חד משמעיים לטיפול בעצורים ויש צורך באחריותיות ממשית בגין אי־עמידה בסטנדרטים אלה.״
בעדויותיהם תיארו העיתונאים מכות, שחלקן הובילו לפציעות קשות, הרעבה, הזנחה רפואית וכן אלימות מינית, כולל אונס. רבים מהם תיארו גם איומים פסיכולוגיים, החזקתם בתנוחות לחץ שגרמו לכאב ממושך, וחשיפה ממושכת לרעש בעוצמה גבוהה, כולל מוזיקה רציפה.
CPJ תיעד את מעצרם של לפחות 94 עיתונאים פלסטינים ועובד תקשורת אחד במהלך התקופה המכוסה בדו”ח: 32 עיתונאים ועובד תקשורת אחד מעזה, 60 מהגדה המערבית, ושניים בישראל. נכון ל־17 בפברואר 2026, 30 מהם עדיין מוחזקים במעצר.
יותר מ־80% (48 מתוך 58) מהעיתונאים הפלסטינים שראיינה CPJ מעולם לא הואשמו בכל עבירה והוחזקו במסגרת מערכת המעצר המנהלי של ישראל, שמאפשר החזקת אדם ללא אישום וניתן להארכה באופן בלתי מוגבל. עיתונאים דיווחו גם כי לא הורשו לפגוש את עורכי דינם, חוויה המשתקפת באופן נרחב על ידי דיווחים של ארגוני זכויות אדם אחרים. לפחות 21 אמרו כי נמנע מהם ייצוג משפטי הולם, כאשר 17 ציינו כי לא הורשו לדבר עם עורך דין כלל.
“אלה אינם מקרים בודדים”, אמרה מנהלת האזור של CPJ, שרה קודה. בעשרות רבים, תיעד הארגון דפוס חוזר של התעללות – החל מכות, הרעבה, אלימות מינית והזנחה רפואית – המופנה כלפי עיתונאים בשל עבודתם. הדפוסים הללו חושפים אסטרטגיה מכוונת להפחיד עיתונאים ולשתיקם, ולפגוע ביכולתם לשאת עדות. השתיקה המתמשכת של הקהילה הבינלאומית רק מאפשרת זאת.״
CPJ תיעד 27 דיווחים על הזנחה רפואית שלעיתים החמירה פציעות שנגרמו במהלך מכות או חקירות, ובכמה מקרים אף נרשמה השתתפות של אנשי צוות רפואי באלימות נגד העצורים. בנוסף לתנאי ממחייה לא היגייניים ומחסור כרוני במזון, דיווחו העיתונאים על פצעים שנתפרו ללא הרדמה, שברים ופגיעות בעיניים שלא טופלו, והזנחה מכוונת של מצבים רפואיים חמורים קיימים או שנגרמו בזמן המעצר.
חמישים וחמישה מתוך 59 העיתונאים שרואיינו דיווחו על רעב קיצוני או תת תזונה. CPJ חישב ירידה ממוצעת במשקל של 23.5 קילוגרמים (54 פאונד) בקרב הקבוצה בהשוואת משקל העיתונאים כפי שדיווחו לפני ואחרי המעצר. צילומים שסופקו לCPJ כראיה מציגים שינויים דרמטיים, כאשר עיתונאים מופיעים עם פנים שקועות, צלעות בולטות ולחיים חלולים.
שניים מתוך 59 העיתונאים הפלסטינים סיפרו גם לCPJ כי הם נאנסו במעצר. תיאורים של אלימות מינית הופיעו שוב ושוב בעדויות, כאשר עיתונאים תיארו את התקיפות כמטרה להשפיל אותם, להטיל עליהם אימה ולהותיר בהם צלקות לכל החיים.
לפחות 14 עיתונאים סיפרו ל-CPJ כי נחשפו ממושך לרעש בעוצמה גבוהה בזמן שהותם במתקני מעצר ישראליים, ובמיוחד בשדה תימן, כולל מוזיקה מוגברת רציפה, מה שגרם לחוסר שינה ובלבול חושי.
CPJ קרא לישראל לאפשר לפקחים בינלאומיים עצמאיים, כולל שליחים מיוחדים של האו”ם, גישה למתקני מעצר ולקיים חקירות שקופות ובלתי מוטות בכל הטענות.
CPJ שלח מייל למשרד הביטחון הלאומי של ישראל לקבלת תגובה אך לא התקבל מענה. הארגון שלח מספר בקשות ללשכת הדוברות של צה״ל לקבלת תגובה לטענות ספציפיות שהועלו על ידי העיתונאים. דובר צה״ל מסר כי “עצורים מטופלים בהתאם לחוק הבינלאומי”, והוסיף כי הכוחות המזוינים “מעולם לא, ולעולם לא, יכוונו בכוונה לעיתונאים”, וכי כל הפרת פרוטוקול “תיבדק”.
###
על הוועדה להגנת עיתונאים
הוועד להגנה על עיתונאים היא ארגון עצמאי ללא מטרות רווח המקדם חופש עיתונות ברחבי העולם. הארגון מגן על זכותם של עיתונאים לדווח על חדשות בבטחה וללא חשש לנקמה.
לראיון עם מומחה CPJ, אנא שלחו דוא”ל לכתובת press@cpj.org.
CPJ ראיין 59 עיתונאים ועובד תקשורת אחד, החל מספטמבר 2024 ועד ינואר 2026.
CPJ ניסה ליצור קשר עם חמשת העיתונאים המשוחררים הנותרים, ארבעה סירבו לדבר עם CPJ ואחד נרצח לפני ש-CPJ הספיקה לראיין אותו. המחקר שערך CPJ התבסס על ראיונות איכותניים וניתוח נושאי מובנה של עדויות עצורים, והתמקד בתנאי מעצר, מעצר, חקירה ומאסר כפי שתוארו על ידי עיתונאים ששוחררו ממעצר.