הליך הבדיקה של הרג אזרחים – בהם עיתונאים – על ידי הצבא, הוא בגדר קופסא שחורה. לא קיים מסמך מדיניות שמתאר את ההליך לפרטיו, ותוצאות כל הבדיקות הן חסויות.
במקרים שתקרית שאירעה במהלך לוחמה פעילה מעלה חשד להפרת הדין הבינלאומי, לשכת הרמטכ”ל פותחת בבדיקה ראשונית שנקרא ” מנגנון הבדיקה המטכ”לי” והממצאים מועברים הלאה, לפרקליט הצבאי הראשי, שמחליט האם יש בהם משום הצדקה לפתוח בחקירה פלילית. מאז החלו ההערכות הללו, בשנת 2014, חקרה ישראל את מותם של חמישה עיתונאים והפגזה רחבת היקף אחת שהרגה שלושה עיתונאים. אף אחד מהתחקירים הללו לא הוביל לפתיחת חקירה פלילית.
התחקירים אמורים להביא את מערכת המשפט הצבאית לעמידה בסטנדרטים הבינלאומיים, אך ארגוני זכויות אדם רבים, בישראל ובעולם, רואים בהם תיקונים קוסמטיים גרידא, במערכת שעדיין בנויה להגן על חיילים.
הבדיקות, שיועדו להיות מהירים ויעילים, יכולים להתארך ולהימשך שנים, כך מסר ארגון זכויות האדם הישראלי “יש דין” וכפי שעולה גם מהמחקר שערך CPJ. במקרה הבלתי רגיל שהבדיקה מובילה לפתיחת חקירה פלילית, החוקרים צריכים להתחיל מחדש ואינם יכולים להשתמש בדבר שנחשף במהלך הבדיקה. לדברי ארגוני זכויות, דבר זה גורם לעיכובים נוספים שבמהלכם מתעמעם זכרונם של עדים וראיות עלולות להיעלם.
לאחר שנערכה “מנגנון הבדיקה המטכ”לי”, הוא מועבר לפרקליטות הצבאית, יחידה שעל פי ארגוני זכויות אדם איננה נייטרלית או עצמאית. “יש דין” מפנה למקרה של העיתונאי יוסוף אבו חוסיין (Yousef Abu Hussein) מרדיו “קול אל-אקצא” של חמאס, שנהרג בביתו בעזה מהפגזה של צה”ל ב-2021. הארגון ציין כי לפרקלטיות הצבאית “היה חלק באישור המדיניות שסיווגה את אבו חוסיין כמטרה צבאית, במתן אור ירוק לתקיפה שהרגה אותו, או סייעה לנסח קריטריונים למידתיות כאשר אזרחים חפים מפשע נפגעים בתקיפה של מטרה צבאית”. למרות זאת, הוטלה על הפצ”ר המשימה להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של מקרה הריגתו – שלא נפתחה במקרה זה.
במייל שנשלח ל-CPJ, טען צה”ל בנוגע להריגתו של יוסוף אבו חוסיין כי “נמצא שהתקיפה כוונה כנגד מטרה צבאית לגיטימית, אושרה על ידי הגורמים המוסמכים והייתה בתואם עם עקרון המידתיות”. במילים אחרות, הצבא טען שנסיבות ההרג אינן חורגות מדרישות הדין הבינלאומי.
לעיתים רחוקות פותח הפצ”ר תיקים פליליים, או שהוא עושה כן באיטיות. “יש דין” בחן את פעילות העבר של ישראל במבצע הצבאי שהרג את אבו חוסיין ב-2021, מבצע שומר החומות. הארגון מצא שנכון לשנה אחת מאוחר יותר, פתח הצבא בבדיקות של 84 תקריות, אך רק חקירה פלילית אחת החלה. נכון לאותו זמן, רוב בדיקות עדיין התנהלו.
כאשר נפתחת חקירה פלילית, הגורם המבצע אותה הוא המשטרה הצבאית. ארגוני זכויות אדם מבקרים מזה שנים את העובדה שחקירות אלו נסמכות על עדויות חיילים, מבלי שנאספות ראיות או נגבות עדויות, או שהדבר מתבצע זמן רב לאחר התקרית הנדונה. לדברי ארגוני זכויות, היחידות הצבאיות המעורבות בתקרית נשלחות לזהות חשודים ועדים, בדרך כלל לאחר תדרוכים בהם ניתן היה לתאם עדויות ולהתאמן עליהן.
“מנקודת המבט הישראלית, לא מדובר בבירור אחריות והגנה על זכויות הקורבנות – ההיפך הוא הנכון”, אמר חגי אלעד, ראש ארגון זכויות האדם הישראלי “בצלם”. “אינני מביע כאן דעה. יש לנו מידע פנים בנוגע לטיוח של הרג פלסטינים, יותר מלכל אחד אחר. חקרנו מאות מקרים תוך כדי עמידה בקשר ישיר עם הרשויות הישראליות”.
עם זאת, “בצלם” חדל משיתוף הפעולה עם המערכת החוקרת של צה”ל, ואמר ב-2016 ש”לא ייקח חלק בהעמדת הפנים של מערכת המשפט הצבאית, ויחדל מלהפנות אליה תלונות”.
בטרם בא לעולם המנגנון הבירור החדש, לפני תשע שנים, ישראל פתחה בבדיקות ראשוניות או בדיקות בסיסיות מאוד, של הרג שבעה עיתונאים לפחות. רק אחת מהן הובילה לחקירה פלילית, מותו של העיתונאי הבריטי ג’יימס מילר ב-2003 אך מקרה זה נסגר ולא הוגשו כתבי אישום. לפחות בחמישה מקרים של הרג עיתונאים שדווחו על ידי CPJ, לא הכריזה ישראל על בדיקה כלשהי.